Yalkut Shimoni Devarim 13 – ילקוט שמעוני דברים יג‏ – Mikraot Gedolot

תנ״ך

פירוש

(א) אֵ֣ת כׇּל⁠־הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֤ר אָנֹכִי֙ מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֔ם אֹת֥וֹ תִשְׁמְר֖וּ לַעֲשׂ֑וֹת לֹא⁠־תֹסֵ֣ף עָלָ֔יו וְלֹ֥א תִגְרַ֖ע מִמֶּֽנּוּ׃ (ב) כִּֽי⁠־יָק֤וּם בְּקִרְבְּךָ֙ נָבִ֔יא א֖וֹ חֹלֵ֣ם חֲל֑וֹם וְנָתַ֥ן אֵלֶ֛יךָ א֖וֹת א֥וֹ מוֹפֵֽת׃ (ג) וּבָ֤א הָאוֹת֙ וְהַמּוֹפֵ֔ת אֲשֶׁר⁠־דִּבֶּ֥ר אֵלֶ֖יךָ לֵאמֹ֑ר נֵֽלְכָ֞ה^א אַחֲרֵ֨י אֱלֹהִ֧ים אֲחֵרִ֛ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא⁠־יְדַעְתָּ֖ם וְנׇֽעׇבְדֵֽם׃ (ד) לֹ֣א תִשְׁמַ֗ע אֶל⁠־דִּבְרֵי֙ הַנָּבִ֣יא הַה֔וּא א֛וֹ אֶל⁠־חוֹלֵ֥ם הַחֲל֖וֹם הַה֑וּא כִּ֣י מְנַסֶּ֞ה יְהֹוָ֤הי״י֤ אֱלֹֽהֵיכֶם֙ אֶתְכֶ֔ם לָדַ֗עַת הֲיִשְׁכֶ֤ם אֹֽהֲבִים֙ אֶת⁠־יְהֹוָ֣הי״י֣ אֱלֹהֵיכֶ֔ם בְּכׇל⁠־לְבַבְכֶ֖ם וּבְכׇל⁠־נַפְשְׁכֶֽם׃ (ה) אַחֲרֵ֨י יְהֹוָ֧הי״י֧ אֱלֹהֵיכֶ֛ם תֵּלֵ֖כוּ וְאֹת֣וֹ תִירָ֑אוּ וְאֶת⁠־מִצְוֺתָ֤יו תִּשְׁמֹ֙רוּ֙ וּבְקֹל֣וֹ תִשְׁמָ֔עוּ וְאֹת֥וֹ תַעֲבֹ֖דוּ וּב֥וֹ תִדְבָּקֽוּן׃ (ו) וְהַנָּבִ֣יא הַה֡וּא א֣וֹ חֹלֵם֩ הַחֲל֨וֹם הַה֜וּא יוּמָ֗ת כִּ֣י דִבֶּר⁠־סָ֠רָ֠ה עַל⁠־יְהֹוָ֨הי״י֨ אֱלֹֽהֵיכֶ֜ם הַמּוֹצִ֥יא אֶתְכֶ֣ם׀ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם וְהַפֹּֽדְךָ֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים לְהַדִּֽיחֲךָ֙ מִן⁠־הַדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֧ר צִוְּךָ֛ יְהֹוָ֥הי״י֥ אֱלֹהֶ֖יךָ לָלֶ֣כֶת בָּ֑הּ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃ (ז) ^בכִּ֣י יְסִֽיתְךָ֡ אָחִ֣יךָ בֶן⁠־אִ֠מֶּ֠ךָ אֽוֹ⁠־בִנְךָ֨ אֽוֹ⁠־בִתְּךָ֜ א֣וֹ׀ אֵ֣שֶׁת חֵיקֶ֗ךָ א֧וֹ רֵֽעֲךָ֛ אֲשֶׁ֥ר כְּנַפְשְׁךָ֖ בַּסֵּ֣תֶר לֵאמֹ֑ר נֵֽלְכָ֗ה וְנַֽעַבְדָה֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתָּ אַתָּ֖ה וַאֲבֹתֶֽיךָ׃ (ח) מֵאֱלֹהֵ֣י הָֽעַמִּ֗ים אֲשֶׁר֙ סְבִיבֹ֣תֵיכֶ֔ם הַקְּרֹבִ֣ים אֵלֶ֔יךָ א֖וֹ הָרְחֹקִ֣ים מִמֶּ֑ךָּ מִקְצֵ֥ה הָאָ֖רֶץ וְעַד⁠־קְצֵ֥ה הָאָֽרֶץ׃ (ט) לֹא⁠־תֹאבֶ֣ה ל֔וֹ וְלֹ֥א תִשְׁמַ֖ע אֵלָ֑יו וְלֹא⁠־תָח֤וֹס עֵֽינְךָ֙ עָלָ֔יו וְלֹֽא⁠־תַחְמֹ֥ל וְלֹֽא⁠־תְכַסֶּ֖ה עָלָֽיו׃ (י) כִּ֤י הָרֹג֙ תַּֽהַרְגֶ֔נּוּ יָ֥דְךָ֛^ג תִּֽהְיֶה⁠־בּ֥וֹ בָרִֽאשׁוֹנָ֖ה לַהֲמִית֑וֹ וְיַ֥ד כׇּל⁠־הָעָ֖ם בָּאַחֲרֹנָֽה׃ (יא) וּסְקַלְתּ֥וֹ בָאֲבָנִ֖ים וָמֵ֑ת כִּ֣י בִקֵּ֗שׁ לְהַדִּֽיחֲךָ֙ מֵעַל֙ יְהֹוָ֣הי״י֣ אֱלֹהֶ֔יךָ הַמּוֹצִיאֲךָ֛ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃ (יב) וְכׇ֨ל⁠־יִשְׂרָאֵ֔ל^ד יִשְׁמְע֖וּ וְיִֽרָא֑וּן וְלֹֽא⁠־יוֹסִ֣פוּ לַעֲשׂ֗וֹת כַּדָּבָ֥ר הָרָ֛ע הַזֶּ֖ה בְּקִרְבֶּֽךָ׃ (יג) כִּֽי⁠־תִשְׁמַ֞ע בְּאַחַ֣ת עָרֶ֗יךָ אֲשֶׁר֩ יְהֹוָ֨הי״י֨ אֱלֹהֶ֜יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֛ לָשֶׁ֥בֶת שָׁ֖ם לֵאמֹֽר׃ (יד) יָצְא֞וּ אֲנָשִׁ֤ים בְּנֵֽי⁠־בְלִיַּ֙עַל֙ מִקִּרְבֶּ֔ךָ וַיַּדִּ֛יחוּ אֶת⁠־יֹשְׁבֵ֥י עִירָ֖ם לֵאמֹ֑ר נֵלְכָ֗ה וְנַעַבְדָ֛ה אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לֹא⁠־יְדַעְתֶּֽם׃ (טו) וְדָרַשְׁתָּ֧ וְחָקַרְתָּ֛^ה וְשָׁאַלְתָּ֖ הֵיטֵ֑ב וְהִנֵּ֤ה אֱמֶת֙ נָכ֣וֹן הַדָּבָ֔ר נֶעֶשְׂתָ֛ה הַתּוֹעֵבָ֥ה הַזֹּ֖את בְּקִרְבֶּֽךָ׃ (טז) הַכֵּ֣ה תַכֶּ֗ה אֶת⁠־יֹ֥שְׁבֵ֛י^ו הָעִ֥יר הַהִ֖וא לְפִי⁠־חָ֑רֶב הַחֲרֵ֨ם אֹתָ֧הּ וְאֶת⁠־כׇּל⁠־אֲשֶׁר⁠־בָּ֛הּ וְאֶת⁠־בְּהֶמְתָּ֖הּ לְפִי⁠־חָֽרֶב׃ (יז) וְאֶת⁠־כׇּל⁠־שְׁלָלָ֗הּ תִּקְבֹּץ֮ אֶל⁠־תּ֣וֹךְ רְחֹבָהּ֒ וְשָׂרַפְתָּ֨ בָאֵ֜שׁ אֶת⁠־הָעִ֤יר וְאֶת⁠־כׇּל⁠־שְׁלָלָהּ֙ כָּלִ֔יל לַיהֹוָ֖הי״י֖ אֱלֹהֶ֑יךָ וְהָיְתָה֙ תֵּ֣ל עוֹלָ֔ם לֹ֥א תִבָּנֶ֖ה עֽוֹד׃ (יח) וְלֹֽא⁠־יִדְבַּ֧ק בְּיָדְךָ֛ מְא֖וּמָה מִן⁠־הַחֵ֑רֶם לְמַ֩עַן֩ יָשׁ֨וּב יְהֹוָ֜הי״י֜ מֵחֲר֣וֹן אַפּ֗וֹ וְנָֽתַן⁠־לְךָ֤ רַחֲמִים֙ וְרִֽחַמְךָ֣ וְהִרְבֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶֽיךָ׃ (יט) כִּ֣י תִשְׁמַ֗ע בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣הי״י֣ אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹר֙ אֶת⁠־כׇּל⁠־מִצְוֺתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לַעֲשׂוֹת֙ הַיָּשָׁ֔ר בְּעֵינֵ֖י יְהֹוָ֥הי״י֥ אֱלֹהֶֽיךָ׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה

הערות

^א נֵֽלְכָ֞ה ל=נֵֽלְכָ֞ה בגעיה ימנית

^ב ‹סס› ל=אין פרשה

^ג יָ֥דְךָ֛ =ל?,ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9 ושיטת-א (מרכא בתיבת תביר)
• ל?=יָֽדְךָ֛ (געיה ותביר) וכך בהקלדה, וכמו כן בדפוסים וקורן

^ד וְכׇ֨ל⁠־יִשְׂרָאֵ֔ל =ק3,ו,ל3 ושיטת-א וכמו כן בדפוסים וקורן
• ל,ל1,ש,ש1,ל9=וְכָל⁠־יִשְׂרָאֵ֔ל (אין מתיגה)

^ה וְחָקַרְתָּ֛ =ל1,ש,ש1,ק3,ו?,ל3,ל9 (בטעם תביר) וכמו כן בדפוסים וקורן
• ל!=וְחָקַרְתָּ֧ (בטעם דרגה)
• הערות ייבין ודותן והמקליד

^ו אֶת⁠־יֹ֥שְׁבֵ֛י =ל?,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9 ושיטת-א (מרכא בתיבת תביר)
• ל?=אֶת⁠־יֹֽשְׁבֵ֛י (געיה ותביר) וכך בהקלדה, וכמו כן בדפוסים וקורן

E/ע

הערותNotes

(א) אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם – שֶׁתְּהֵא מִצְוָה קַלָּה חֲבִיבָה עָלֶיךָ כְּמִצְוָה חֲמוּרָה. אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: לִתֵּן לֹא תַעֲשֶׂה עַל כַּל עֲשֵׂה הָאָמוּר בַּפָּרָשָׁה. לֹא תֹסֵף עָלָיו. וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ. מִכָּאן אָמְרוּ, הַנִּתָּנִין בְּמַתָּנָה אַחַת שֶׁנִּתְעָרְבוּ בְּנִתָּנִין בְּמַתָּנָה אַחַת יִנָּתְנוּ בְּמַתָּן אֶחָד. דָּבָר אַחֵר: ״לֹא תֹסֵף עָלָיו״. מִנַּיִן שֶׁאֵין מוֹסִיף עַל הַלּוּלָב וְעַל הַצִּיצִית. תַּלְמוּד לוֹמַר ״לֹא תֹסֵף עָלָיו״. וּמִנַּין שֶׁאֵין פּוֹחֲתִין מֵהֶן. תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ״. וּמִנַּיִן שֶׁאִם פָּתַח לְבָרֵךְ בִּרְכַּת כֹּהֲנִים שֶׁלֹּא יֹאמַר הוֹאִיל וּפָתַחְתִּי לְבָרֵךְ אֹמַר (לעיל א׳:י״א) ״ה׳ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵ(י)כֶם י⁠(וֹ)⁠סֵף עֲלֵיכֶם״. תַּלְמוּד לוֹמַר ״הַדָּבָר״, אֲפִלּוּ דָּבָר לֹא תוֹסִיף עָלָיו. (ב-ד) כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא – מַה מֹּשֶׁה בְּ״כֹה אָמַר״, אַף הַנְּבִיאִים בְּ״כֹה אָמַר״, מֹשֶׁה אָמַר מִקְצָת וְקִיֵּם מִקְצָת אַף נְבִיאִים אָמְרוּ מִקְצָת וְקִיְּמוּ מִקְצָת, וּמַה מֹּשֶׁה זָקֵן וּבֶן שְׁמוֹנִים וּבֶן עַמְרָם יָכוֹל אַף הַנְּבִיאִים כָּךְ. תַּלְמוּד לוֹמַר ״נָבִיא״, מִכָּל מָקוֹם. אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם. מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר אֶל מֹשֶׁה ״פֶּה אֶל פֶּה״ יָכוֹל אַף הַנְּבִיאִים כֵּן. תַּלְמוּד לוֹמַר ״אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם״. בְּקִרְבְּךָ. לְרַבּוֹת אֶת הָאִשָּׁה. וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת. בַּשָּׁמַיִם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (בראשית א׳:י״ד) ״וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים״. מָצִינוּ מוֹפֵת בָּאָרֶץ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שופטים ו׳:ל״ז) ״אִם טַל יִהְיֶה עַל הַגִּזָּה לְבַדָּהּ וְעַל כָּל הָאָרֶץ חֹרֶב״ וַיַּעַשׂ ה׳ כֵּן בַּלַּיְלָה הַהוּא״ וְגוֹ׳.
וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת וְגוֹ׳ – אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, רְאֵה עַד הֵיכָן הִגִּיעַ הַכָּתוּב לְסוֹף דַּעְתָּן שֶׁל עוֹבְדֵי אֱלִילִים, שֶׁנָּתַן לָהֶם מֶמְשָׁלָה, אֲפִלּוּ מַעֲמִידִים חַמָּה וּלְבָנָה כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אַל תִּשְׁמַע לָהֶן, מִפְּנֵי מָה, כִּי מְנַסֶּה ה׳ אֱלֹהֵיכֶם. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, חָס וְשָׁלוֹם שֶׁמַּעֲמִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַמָּה וּלְבָנָה כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת לְעוֹבְדֵי עֲבוֹדַת אֱלִילִים, הָא אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּמִי שֶׁהָיוּ נְבִיאֵי אֱמֶת מִתְּחִלָּה וְחָזְרוּ לִהְיוֹת נְבִיאֵי שֶׁקֶר, כַּחֲנַנְיָה בֶּן עַזּוּר. לֹא תִשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא. וְלֹא הַחוֹזֵר בּוֹ. אוֹ אֶל חוֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא. וְלֹא חָשׁוּד לְמַפְרֵעַ (כִּי מְנַסֶּה ה׳ וְגוֹ׳).

רמז תתפו

וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת – אֲמַר רַבִּי אַבָּהוּ אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן, בַּכֹּל, אִם יֹאמַר לְךָ נָבִיא עֲבֹר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה שְׁמַע לוֹ חוּץ מֵעֲבוֹדַת אֱלִילִים, שֶׁאֲפִלּוּ מַעֲמִיד לְךָ חַמָּה בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ אַל תִּשְׁמַע לוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, הִגִּיעָה תוֹרָה לְסוֹף דַּעְתָּן שֶׁל עוֹבְדֵי אֱלִילִים וְכוּ׳ (כְּדִלְעֵיל). (ה) אֲמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא, מַאי דִּכְתִיב ״אַחֲרֵי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ״, וְכִי אֶפְשָׁר לוֹ לָאָדָם לְהַלֵּךְ אַחֲרֵי הַשְּׁכִינָה וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ״כִּי ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא״, אֶלָּא לְהַלֵּךְ אַחַר מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, [מַה] הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִלְבִּישׁ עֲרוּמִים שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג׳:כ״א) ״וַיַּעַשׂ ה׳ אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּישֵׁם״ אַף אַתָּה הַלְבֵּשׁ עֲרוּמִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּקֵּר חוֹלִים דִּכְתִיב (שם י״ח:א׳) ״וַיֵּרָא אֵלָיו ה׳⁠ ⁠⁠״ אַף אַתָּה בַּקֵּר חוֹלִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִחֵם אֲבֵלִים דִּכְתִיב (שם כ״ה:י״א) ״וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיְבָרֵךְ אֱלֹהִים אֶת יִצְחָק בְּנוֹ״ אַף אַתָּה נַחֵם אֲבֵלִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָבַר מֵתִים דִּכְתִיב ״וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַּגַּיא״ אַף אַתָּה קְבֹר מֵתִים.
אֲמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, אֵין הַצִּבּוּר רַשָּׁאִין לָצֵאת עַד שֶׁיִּנָּטֵל סֵפֶר תּוֹרָה. וּשְׁמוּאֵל אֲמַר עַד שֶׁיֵּצֵא. וְלָא פְלִיגֵי, הָא דְּאִיכָּא פִתְחָא אַחְרִינָא וְהָא דְּלֵיכָּא פִתְחָא אַחְרִינָא. אֲמַר רָבָא, בַּר אֲהִינָא אַסְּבָרָא לִי אַחֲרֵי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ.
״כֹּה אָמַר ה׳ מַה מָּצְאוּ אֲבוֹתֵיכֶם בִּי עָוֶל כִּי רָחֲקוּ מֵעָלָי וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל וַיֶּהְבָּלוּ״ (ירמיהו ב׳:ה׳). אֲמַר רַבִּי יִצְחָק, זֶה שֶׁמַּנִּיחַ סֵפֶר תּוֹרָה וְיוֹצֵא.
אַחֲרֵי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ – זֶה עֲשֵׂה. וְאֹתוֹ תִירָאוּ. שֶׁיְּהֵא מוֹרָאוֹ עֲלֵיכֶם. וְאֶת מִצְוֹתָיו תִּשְׁמֹרוּ. (לִתֵּן לֹא תַעֲשֶׂה) [בְּקוֹל נְבִיאָיו]. וְאֹתוֹ תַעֲבֹדוּ. (בְּתוֹרָתוֹ) עָבְדֵהוּ בְּמִקְדָּשׁוֹ. וּבוֹ תִדְבָּקוּן. הַפְרִישׁוּ [עַצְמְכֵם] מֵעֲבוֹדַת אֱלִילִים וְדִבְקוּ בַּמָּקוֹם. (ו) וְהַנָּבִיא הַהוּא – וְלֹא אָנוּס. אוֹ חֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא. וְלֹא מֻטְעֶה. יוּמָת כִּי דִבֶּר סָרָה עַל ה׳ אֱלֹהֵיכֶם. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמַה הַמְזַיֵּף דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ חַיָּב מִיתָה, הַמְזַיֵּף דְּבָרָיו שֶׁל הַמָּקוֹם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם. אֲפִלּוּ אֵין לוֹ עָלֶיךָ [אֶלָּא שֶׁהוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, דַּיּוֹ. וְהַפֹּדְךָ מִבֵּית עֲבָדִים. אֲפִלּוּ אֵין לוֹ עָלֶיךָ] אֶלָּא שֶׁפָּדְךָ מִבֵּית עֲבָדִים, דַּיּוֹ. לְהַדִּיחֲךָ מִן הַדֶּרֶךְ. זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה. אֲשֶׁר צִוְּךָ ה׳ אֱלֹהֶיךָ. זוֹ מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה. לָלֶכֶת בָּהּ לֹא הָאוֹמֵר קְצָת וּמְשַׁיֵּר קְצָת. וּבִעַרְתָּ הָרָע (מִיִּשְׂרָאֵל) [מִקִּרְבֶּךָ]. בַּעֵר עוֹשֵׂי רָעוֹת מִיִּשְׂרָאֵל.
תָּנוּ רַבָּנָן נָבִיא שֶׁהִדִּיחַ בִּסְקִילָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בְּחֶנֶק. מַאי טַעֲמָא דְּרַבָּנָן. אָתְיָא הַדָּחָה הַדָּחָה מִמֵּסִית, מַה לְּהַלָּן בִּסְקִילָה אַף כָּאן בִּסְקִילָה. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, מִיתָה כְּתִיבָא בֵיהּ וְכָל מִיתָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה סְתָם אֵינָהּ אֶלָּא חֶנֶק. אֲמַר רַב חִסְדָּא, מַחֲלֹקֶת בְּעוֹקֵר הַגּוּף דְעֲבוֹדַת אֱלִילִים וְקִיּוּם מִקְצָת וּבִטּוּל מִקְצָת דְעֲבוֹדַת אֱלִילִים, דְּרַחֲמָנָא אֲמַר מִן הַדֶּרֶךְ וַאֲפִלּוּ מִקְצָת דֶּרֶךְ, אֲבָל עוֹקֵר הַגּוּף דִּשְׁאָר מִצְווֹת דִּבְרֵי הַכֹּל בְּחֶנֶק, וְקִיּוּם מִקְצָת וּבִטּוּל מִקְצָת דְּבִשְׁאָר מִצְווֹת דִּבְרֵי הַכֹּל פָּטוּר. וְרַב הַמְנוּנָא אֲמַר, מַחֲלֹקֶת בְּעוֹקֵר הַגּוּף בֵּין בֶּאֱלִילִים בֵּין בִּשְׁאָר מִצְווֹת וְקיּוּם מִקְצָת [וּבִטּוּל מִקְצָת דֶּאֱלִילִים], דְּרַחֲמָנָא אֲמַר מִן הַדֶּרֶךְ וַאֲפִלּוּ מִקְצָת דֶּרֶךְ, אֲבָל קִיּוּם מִקְצָת וּבִטּוּל מִקְצָת דְּבִשְׁאָר מִצְווֹת דִּבְרֵי הַכֹּל פָּטוּר.
אָמַר (רַב) [רָבָא], הַהוֹרֵג אֶת הַטְּרֵפָה פָּטוּר, וּטְרֵפָה שֶׁהָרַג בִּפְנֵי בֵּית דִּין חַיָּב, שֶׁלֹּא בִפְנֵי בֵּית דִּין פָּטוּר, בִּפְנֵי בֵּית דִּין חַיָּב דִּכְתִיב ״וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ״, שֶׁלֹּא בִפְנֵי בֵּית דִּין פָּטוּר דַּהֲוָה לֵיהּ עֵדוּת שֶׁאִי אַתָּה יָכוֹל לַהֲזִימָהּ. (ז-ח) כִּי יְסִיתְךָ אָחִיךָ בֶן אִמֶּךָ – אֵין הֲסָתָה אֶלָּא טָעוּת, שֶׁנֶּאֱמַר ״אֲשֶׁר הֵסַתָּה א⁠(וֹ)⁠תוֹ אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ״. אֲחֵרִים אוֹמְרִים, אֵין הֲסָתָה אֶלָּא גֵּרוּי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א כ״ו:י״ט) ״אִם ה׳ הֱסִיתְךָ בִי״. מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר (להלן כ״ד:ט״ז) ״לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים״ לָמַדְנוּ שֶׁאֵין מְעִידִין זֶה עַל זֶה. אָחִיךָ. זֶה אָחִיךָ מֵאָבִיךָ. בֶן אִמֶּךָ. זֶה (אָחִיךָ) בֶּן אִמְּךָ. אוֹ בִנְךָ. זֶה בִּנְךָ, מִכָּל מָקוֹם. אוֹ בִתְּךָ. זֶה בִּתְּךָ, מִכָּל מָקוֹם. אוֹ אֵשֵׁת. זוֹ אֲרוּסָה. (שׁוֹכֶבֶת) חֵיקֶךָ. זוֹ נְשׂוּאָה. אוֹ רֵעֲךָ. זֶה הַגֵּר. אֲשֶׁר כְּנַפְשְׁךָ. זֶה אָבִיךָ. בַּסֵּתֶר. מְלַמֵּד שֶׁאֵין אוֹמְרִים דִּבְרֵיהֶן אֶלָּא בַּסֵּתֶר, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ״בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה״. אֲבָל דִּבְרֵי תוֹרָה אֵין נֶאֱמָרִין אֶלָּא בְּפַרְהֶסְיָא, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שם א׳:ב׳) ״חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה״ וְגוֹ׳. נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: הֲרֵי זֶה דְּבַר גְּנַאי לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם אֵין מַנִּיחִין דָּבָר שֶׁמָּסְרוּ לָהֶן אֲבוֹתֵיהֶן [וְיִשְׂרָאֵל מַנִּיחִין] וְהוֹלְכִין וְעוֹבְדִין אֱלִילִים.
מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיכֶם הַקְּרֹבִים אֵלֶיךָ – מַה קְּרוֹבִים אֵלֶיךָ אַתָּה יוֹדֵעַ מַה הֵן, אַף רְחוֹקִים כֵּן. מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ. אֵלּוּ חַמָּה וּלְבָנָה, שֶׁהוֹלְכִין מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ.
כִּי יְסִיתְךָ אָחִיךָ – אָמַר יֵשׁ יִרְאָה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי כָּךְ אוֹכֶלֶת כָּךְ שׁוֹתָה כָּךְ מֵטִיבָה כָּךְ מֵרֵעָה. כָּל חַיָּבֵי מִיתוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה אֵין מַכְמִינִין עֲלֵיהֶם חוּץ מִזֶּה. אָמַר לִשְׁנַיִם, הֵן עֵדָיו וּמְבִיאִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין וְסוֹקְלִין אוֹתוֹ. אָמַר לְאֶחָד, הוּא אוֹמֵר יֵשׁ לִי חֲבֵרִים רוֹצִים בְּכָךְ אִם הָיָה עָרוֹם וְאֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר בִּפְנֵיהֶם מַכְמִינִין לוֹ עֵדִים אֲחוֹרֵי הַגָּדֵר וְהוּא אוֹמֵר לוֹ אֱמֹר מַה שֶּׁאָמַרְתָּ לִי בְּיִחוּד וְהוּא אוֹמֵר לוֹ, וְהַלָּה אוֹמֵר לוֹ הֵיאַךְ נַעֲזֹב אֶת אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְנֵלֵךְ וְנַעֲבֹד עֵצִים וַאֲבָנִים, אִם חוֹזֵר בּוֹ מוּטָב, וְאִם אָמַר כָּךְ הוּא חוֹבָתֵנוּ וְכָךְ יָפֶה לָנוּ לַעֲשׂוֹת, הָעוֹמְדִין אֲחוֹרֵי הַגָּדֵר מְבִיאִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין וְסוֹקְלִין אוֹתוֹ.
מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים – מִטִּיבָתָן שֶׁל קְרוֹבִים אַתָּה יוֹדֵעַ כוּ׳.
אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, רֶמֶז לְיִחוּד מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי יְסִיתְךָ אָחִיךָ בֶן אִמֶּךָ״, וְכִי בֶּן אֵם מֵסִית בֶּן אָב אֵינוֹ מֵסִית אֶלָּא לוֹמַר לְךָ בֵּן מִתְיַחֵד עִם אִמּוֹ וְאֵין אַחֵר מִתְיַחֵד עִם כָּל עֲרָיוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. פְּשָׁטֵיהּ דִּקְרָא בְּמַאי כְּתִיב. אֲמַר אַבָּיֵי לָא מִיבָּעְיָא קָאֲמַר, לָא מִבָּעְיָא בֶּן אָב דְּסָנֵי לֵיהּ וְיוֹעֵץ לֵיהּ עֵצוֹת רָעוֹת אֶלָּא אֲפִלּוּ בֶּן אֵם נַמֵּי דְּלָא סָנֵי לֵיהּ דְּלֵית לֵיהּ חֲלֻקָּה בַּהֲדֵיהּ אֵימָא נְצַיֵּית לֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לָן דְּלָא נְצַיֵּית לֵיהּ.
רֶמֶז לְיִחוּד מִן הַתּוֹרָה וְכוּ׳ עַד וְאֵין אַחֵר מִתְיַחֵד עִם כָּל עֲרָיוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה וְכוּ׳, יִחוּד דְּאֵשֶׁת אִישׁ, אֲתָא דָּוִד גָּזַר אֲפִלּוּ יִחוּד [דִּפְנוּיָה וַאֲתוֹ תַלְמִידֵי בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל וְגָזְרוּ אֲפִלּוּ אֲיִחוּד] דְּכוּתִית. (ט-י) לֹא תֹאבֶה לוֹ – מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא י״ט:י״ח) ״וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ״ יָכוֹל אַתָּה אוֹהֵב לָזֶה. תַּלְמוּד לוֹמַר ״לֹא תֹאבֶה לוֹ״. וְלֹא תִשְׁמַע אֵלָיו. מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ״ג:ה׳) ״עֲזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ״ יָכוֹל אַתָּה עָזוּב עִם זֶה. תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְלֹא תִשְׁמַע אֵלָיו״. וְלֹא תָחוֹס עֵינְךָ עָלָיו. מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר ״לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ״ יָכוֹל אִי אַתָּה רַשַּׁאי לַעֲמֹד עַל דָּמוֹ שֶׁל זֶה. תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְלֹא תָחוֹס עֵינְךָ עָלָיו״. וְלֹא תַחְמֹל. לֹא תְלַמֵד עָלָיו זְכוּת. וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו. אִם אַתָּה יוֹדֵעַ לוֹ חוֹבָה אִי אַתָּה רַשַּׁאי לִשְׁתֹּק. מִנַּיִן לְיוֹצֵא מִבֵּית דִּין חַיָּב שֶׁאֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ לִזְכוּת. תַּלְמוּד לוֹמַר ״כִּי הָרֹג״. יָצָא זַכַּאי, מִנַּיִן שֶׁמַּחֲזִירִין אוֹתוֹ לְחוֹבָה. תַּלְמוּד לוֹמַר ״תַּהַרְגֶנּוּ״. יָדְךָ תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשׁוֹנָה לַהֲמִיתוֹ. מִצְוָה בְּיַד הַנִּיסָת לַהֲמִיתוֹ. מִנַּיִן, לֹא מֵת בְּיַד הַנִּיסָת יָמוּת בְּיַד כָּל אָדָם. תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְיַד כָּל הָעָם בָּאַחֲרֹנָה״.
תַּנְיָא מָנֶה לִי בְיָדְךָ, אֲמַר לֵיהּ הֵן, לְמָחָר אֲמַר לֵיהּ תְּנֵהוּ לִי, אֲמַר לֵיהּ מְשַׁטֶּה אֲנִי בְךָ, פָּטוּר, וְלֹא עוֹד אֲפִלּוּ הִכְמִין לוֹ עֵדִים מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר וַאֲמַר לֵיהּ מָנֶה לִי בְיָדְךָ אֲמַר לֵיהּ הֵן, רְצוֹנְךָ שֶׁתּוֹדֶה לִי בִּפְנֵי פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי אֲמַר לֵיהּ מִתְיָרֵא אֲנִי שֶׁמָּא תִּכְפֵּנִי לְדִין, לְמָחָר אָמַר לוֹ תְּנֵהוּ לִי אֲמַר לֵיהּ מְשַׁטֶּה אֲנִי בְּךָ, פָּטוּר, וְאִם לֹא טָעַן אֵין טוֹעֲנִין לוֹ. וּבְדִינֵי נְפָשׁוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא טָעַן טוֹעֲנִין לוֹ. וְאֵין טוֹעֲנִין לְמֵסִּית דִּכְתִיב ״[וְ]⁠לֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו״. מִנַּיִן שֶׁאֵין טוֹעֲנִין לְמֵסִית (כתוב ברמז כ״ט).
לֹא תַחְמֹל – (כָּתוּב בֶּרֶמֶז שנ״ב).
אֲמַר רַבִּי אַבָּהוּ, עֲשָׂרָה דְבָרִים יֵשׁ בֵּין דִּינֵי מָמוֹנוֹת לְדִינֵי נְפָשׁוֹת, וְכֻלָּן אֵין נוֹהֲגִין בְּשׁוֹר הַנִּסְקָל חוּץ מֵעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה דְּאָמַר קְרָא (שמות כ״ג:ו׳) ״לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְי⁠(וֹ)⁠נְךָ בְּרִיבוֹ״ אֲבָל אַתָּה מַטֶּה מִשְׁפָּט שֶׁל שׁוֹר הַנִּסְקָל. וְחִלּוּפֵיהֶן בְּמֵסִית, דְּרַחֲמָנָא אֲמַר לֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו.
תָּנָא דְבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל לְכָל דָּבָר [אֵין] הַבֵּן נַעֲשֶׂה שָׁלִיחַ לְאָבִיו לְהַכּוֹתוֹ וּלְקַלְּלוֹ, חוּץ מִמֵּסִית וּמַדִּיחַ שֶׁהֲרֵי אָמְרָה תּוֹרָה לֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו. (יא) וּסְקַלְתּוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת – יָכוֹל בַּאֲבָנִים מְרֻבּוֹת. תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֶבֶן״. אִי בְּאֶבֶן, יָכוֹל בְּאֶבֶן אַחַת. תַּלְמוּד לוֹמַר ״בָאֲבָנִים״. אֱמֹר מֵעַתָּה, לֹא מֵת בָּרִאשׁוֹנָה יָמוּת בַּשְּׁנִיָּה. כִּי בִקֵּשׁ לְהַדִּיחֲךָ. נֶאֱמַר כָּאן הֲדָּחָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן הֲדָּחָה, מַה הַדָּחָה הָאֲמוּרָה (לְהַלָּן) [כָּאן] בִּסְקִילָה אַף הַדָּחָה הָאֲמוּרָה (כָּאן) [לְהַלָּן] בִּסְקִילָה. מֵעַל ה׳ אֱלֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ. אֲפִלּוּ אֵין לוֹ עָלֶיךָ אֶלָּא שֶׁהוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, דַּי. (יב)

רמז תתפז

וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִירָאוּ[ן] – מְשַׁמְּרִין אוֹתוֹ עַד הָרֶגֶל וְיָמוּת בָּרֶגֶל, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ (וְיִירָאוּ) [וְיִרָאוּן״] דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין מְעַנִּין (בְּבֵית דִּין) [אֶת דִּינוֹ]. אֵין לִי אֶלָּא זֶה בִּלְבַד, מִנַּיִן לְאוֹמֵר אֵלֵךְ וְאֶעֱבֹד נֵלֵךְ וְנַעֲבֹד אֵלֵךְ וְאֶזְבַּח נֵלֵךְ וְנִזְבַּח אֵלֵךְ וְאַקְטִיר נֵלֵךְ וְנַקְטִיר אֵלֵךְ אֲנַסֵּךְ נֵלֵךְ וּנְנַסֵּךְ אֵלֵּךְ וְאֶשְׁתַּחֲוֶה נֵלֵךְ וְנִשְׁתַּחֲוֶה תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְלֹא יוֹסִפוּ לַעֲשׂוֹת (עוֹד) כַּדָּבָר הָרָע הַזֶּה״, לֹא לַעֲשׂוֹת לֹא כַדָּבָר וְלֹא כָרָע וְלֹא כָזֶה. יָכוֹל אַף הַמְגַפֵּף וְהַמְנַשֵּׁק וְהַמְרַבֵּץ וְהַמַּרְחִיץ וְהַסָּךְ וְהַמַּלְבִּישׁ וְהַמַּנְעִיל וְהַמַּעֲטִיף. תַּלְמוּד לוֹמַר ״הַזֶּה״. זֶה בִסְקִילָה [וְאֵין כָּל אֵלּוּ בִּסְקִילָה] וְלֹא הַחוֹזֵר וְהַמְפוֹתֵת. (יג-טז) [כִּי תִשְׁמַע] – יָכוֹל יְהֵא רָטוּשׁ. תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב״, וְדָרַשְׁתָּ, מִן הַתּוֹרָה, וְחָקַרְתָּ, מִן הָעֵדִים, וְשָׁאַלְתָּ, מִן הַתַּלְמִידִים. בְּאַחַת עָרֶיךָ. עִיר אַחַת עוֹשִׂין עִיר הַנִּדַּחַת וְאֵין עוֹשִׂין שָׁלֹשׁ עֲיָרוֹת נִדָּחוֹת. יָכוֹל אַף לֹא שְׁתַּיִם תַּלְמוּד לוֹמַר ״עָרֶיךָ״.
תָּנוּ רַבָּנָן אַחַת אַחַת וְלֹא שָׁלֹשׁ. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר עָרֶיךָ הֲרֵי שְׁתַּיִם אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם אַחַת, אַחַת וְלֹא שָׁלֹשׁ. זִימְנִין אֲמַר רַב בְּבֵית דִּין אֶחָד הוּא דְאֵין עוֹשִׂין אֲבָל בִּשְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה בָּתֵּי דִּינִין עוֹשִׂין. וְזִימְנִין אֲמַר רַב, לְעוֹלָם אֵין עוֹשִׂין, מִשּׁוּם קָרְחָה.
תַּנְיָא אֵין עוֹשִׂין שָׁלֹשׁ עֲיָרוֹת מְנֻדָּחוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל עוֹשִׂין שְׁתַּיִם, כְּגוֹן אַחַת בִּיהוּדָה וְאַחַת בַּגָּלִיל, אֲבָל שְׁתַּיִם בִּיהוּדָה אוֹ שְׁתַּיִם בַּגָּלִיל אֵין עוֹשִׂין. וְסָמוּךְ לַסְּפָר, אֲפִלּוּ אַחַת אֵין עוֹשִׂין שֶׁמָּא יִשְׁמְעוּ נָכְרִים וְיָבוֹאוּ וְיַחֲרִיבוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְתֵיפוּק לֵיהּ דְּמִקִּרְבֶּךָ אֲמַר רַחֲמָנָא וְלֹא מִן הַסְּפָר. רַבִּי שִׁמְעוֹן הוּא, דְּדָרִישׁ טַעֲמָא דִקְרָא.
אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ – פְּרָט לְחוּצָה לָאָרֶץ. לָשֶׁבֶת שָׁם. פְּרָט לִירוּשָׁלַיִם, שֶׁלֹּא נִתְּנָה לְבֵית דִּירָה.
עֲשָׂרָה דְבָרִים נֶאֶמְרוּ בִּירוּשָׁלַיִם, אֵין הַבַּיִת חָלוּט בָּהּ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כ״ה:ל׳) ״לַצְּמִיתֻ(וּ)⁠ת לַקּ(וֹ)⁠נֶהּ״ וְקָסְבַר יְרוּשָׁלַיִם לֹא נִתְחַלְּקָה לַשְׁבָטִים, וְאֵינָהּ מְבִיאָה עֶגְלָה עֲרוּפָה דִּכְתִיב (להלן כ״א:א׳) ״כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ״ וִירוּשָׁלַיִם לֹא נִתְחַלְּקָה לַשְׁבָטִים], וְאֵינָהּ נַעֲשֵׂית עִיר הַנִּדַּחַת דִּכְתִיב ״עָרֶיךָ״. וְקָסְבַר יְרוּשָׁלַיִם לֹא נִתְחַלְּקָה לַשְׁבָטִים, וְאֵינָהּ מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים דִּכְתִיב ״וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם״ וִירוּשָׁלַיִם לֹא נִתְחַלְּקָה לַשְׁבָטִים, וְאֵין מוֹצִיאִין בָּהּ זִיזִים (כָּתַב לְעֵיל בֶּרֶמֶז תקס״ד).
אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ – פְּרָט לְחוּצָה לָאָרֶץ. לָשֶׁבֶת שָׁם. פְּרָט לִירוּשָׁלַיִם, שֶׁלֹּא נִתְּנָה לְבֵית דִּירָה.
עֲשָׂרָה דְבָרִים נֶאֶמְרוּ בִּירוּשָׁלַיִם, אֵין הַבַּיִת חָלוּט בָּהּ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כ״ה:ל׳) ״לַצְּמִיתֻ(וּ)⁠ת לַקּ(וֹ)⁠נֶהּ״ וְקָסְבַר יְרוּשָׁלַיִם לֹא נִתְחַלְּקָה לַשְׁבָטִים, וְאֵינָהּ מְבִיאָה עֶגְלָה עֲרוּפָה דִּכְתִיב (להלן כ״א:א׳) ״כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ״ וִירוּשָׁלַיִם לֹא נִתְחַלְּקָה לַשְׁבָטִים], וְאֵינָהּ נַעֲשֵׂית עִיר הַנִּדַּחַת דִּכְתִיב ״עָרֶיךָ״. וְקָסְבַר יְרוּשָׁלַיִם לֹא נִתְחַלְּקָה לַשְׁבָטִים, וְאֵינָהּ מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים דִּכְתִיב (ויקרא י״ד:ל״ד) ״וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם״ וִירוּשָׁלַיִם לֹא נִתְחַלְּקָה לַשְׁבָטִים, וְאֵין מוֹצִיאִין בָּהּ זִיזִים (כָּתַב לְעֵיל בֶּרֶמֶז תקס״ד).
אַנְשֵׁי עִיר הַנִּדַּחַת אֵין לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר ״יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל מִקִּרְבֶּךָ״. וְאֵינָן נֶהֱרָגִין עַד שֶׁיְּהוּ מַדִּיחֶיהָ מֵאוֹתָהּ הָעִיר וּמֵאוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט וְעַד שֶׁיַּדִּיחוּ רֻבָּהּ וְעַד שֶׁיַּדִּיחוּהָ אֲנָשִׁים. הִדִּיחוּהָ נָשִׁים אוֹ קְטַנִּים אוֹ שֶׁהֻדְּחוּ מִעוּטָם אוֹ שֶׁהָיוּ מַדִּיחֶיהָ חוּצָה לָהּ הֲרֵי אֵלּוּ כִּיחִידִים וּצְרִיכִים שְׁנֵי עֵדִים וְהַתְרָאָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. זֶה חֹמֶר בִּיחִידִים מִבִּמְרֻבִּים, שֶׁהַיְּחִידִים בִּסְקִילָה [לְפִיכָךְ מָמוֹנָן פָּלַט] וְהַמְרֻבִּים בְּסַיִף לְפִיכָךְ מָמוֹנָן אָבַד שֶׁנֶּאֱמַר ״הַכֵּה תַכֶּה אֶת יֹשְׁבֵי הָעִיר הַהִיא לְפִי חָרֶב״. תָּנוּ רַבָּנָן ״יָצְאוּ״, הֵן וְלֹא שְׁלוּחָן. אֲנָשִׁים. אֵין אֲנָשִׁים פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם. דָּבָר אַחֵר: ״אֲנָשִׁים״. וְלֹא נָשִׁים. [אֲנָשִׁים]. וְלֹא קְטַנִּים. בְּנֵי בְלִיַּעַל. בָּנִים שֶׁפָּרְקוּ עֹל שָׁמַיִם מֵעַל צַוָּארֵיהֶם. מִקִּרְבֶּךָ. וְלֹא מִן הַסְּפָר. וַיַּדִּיחוּ אֶת יֹשְׁבֵי עִירָם. וְלֹא יוֹשְׁבֵי עִיר אַחֶרֶת. לֵאמֹר. שֶׁצְּרִיכִין שְׁנֵי עֵדִים וְהַתְרָאָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. עַד שֶׁיֻּדַּח רֻבָּהּ, הֵיכֵי עָבְדִינָן. אֲמַר עוּלָא דָּנִין וְסוֹקְלִין דָּנִין וְסוֹקְלִין. וְרֵישׁ לָקִישׁ אֲמַר מַרְבִּין לָהֶן בָּתֵּי דִּינִין וּמְעַיְּנִין בְּדִינֵיהֶן וּמַסְקִינַן לְהוֹ לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל וְגָמְרֵי לְהוּ לְדִינַיְהוּ וְקָטְלֵי לְהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהוֹצֵאתָ אֶת הָאִישׁ הַהוּא״ וְגוֹ׳ אִישׁ וְאִשָּׁה אַתָּה מוֹצִיא לִשְׁעָרֶיךָ וְאִי אַתָּה מוֹצִיא כָּל הָעִיר לִשְׁעָרֶיךָ. תָּנוּ רַבָּנָן הַחַמֶּרֶת וְהַגַּמֶּלֶת (וְהַסַּפֶּנֶת) הָעוֹבֶרֶת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם מַצִּילִין אוֹתָן שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיַּדִּיחוּ אֶת יֹשְׁבֵי עִירָם״ וְלֹא יוֹשְׁבֵי עִיר אַחֶרֶת. מַדִּיחֵי עִיר הַנִּדַּחַת בִּסְקִילָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר בְּחֶנֶק. מַאי טַעֲמָא דְרַבָּנָן. גָּמְרֵי הַדָּחָה הַדָּחָה מִמֵּסִית אוֹ מִנָּבִיא שֶׁהִדִּיחַ. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן גְּמַר הַדָּחָה הַדָּחָה מִנָּבִיא. וְלִגְמַר מִמֵּסִית דָּנִין מֵסִית דְּרַבִּים, מִמֵּסִית דְּרַבִּים וְאֵין דָּנִין מֵסִית רַבִּים מִמֵּסִית יָחִיד. אַדְרַבָּה, דָּנִין הֶדְיוֹט מֵהֶדְיוֹט וְאֵין דָּנִין הֶדְיוֹט מִנָּבִיא. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, כֵּיוָן שֶׁהִדִּיחַ אֵין לְךָ הֶדְיוֹט גָּדוֹל מִזֶּה.

רמז תתפח

וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ – הָיוּ בוֹדְקִין אוֹתָן בְּשֶׁבַע חֲקִירוֹת, בְּאֵיזוֹ שָׁבוּעַ בְּאֵיזוֹ שָׁנָה בָּאֵיזוֹ חֹדֶשׁ בְּכַמָּה בַּחֹדֶשׁ בְּאֵיזוֹ יוֹם בְּאֵיזוֹ שָׁעָה בְּאֵיזוֹ מָקוֹם. מִנָּהָנֵי מִלֵּי. אֲמַר רַב יְהוּדָה דַּאֲמַר קְרָא וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵיב, וְאוֹמֵר (להלן י״ז:ד׳) ״וְהֻגַּד לְךָ וְשָׁמָעְתָּ וְדָרַשְׁתָּ הֵיטֵב״, וְאוֹמֵר ״וְדָרְשׁוּ הַשֹּׁפְטִים הֵיטֵב״. וְאֵימָא חָדָא חָדָא כְּדִכְתִיבָא דְּאִם כֵּן לִיכְתְּבִינְהוּ (כְּ)⁠חָדָא. כֵּיוָן דְּכֻלְּהוּ בַּהֲדָדֵי כְּתִיבָא מֵהֲדָדֵי יָלְפֵי, וְכֵיוָן דְּיָלְפֵי מֵהֲדָדֵי כְּמָאן דִּכְתִיבָן כְּחָדָא דָּמֵי. וְהָא לָא דָמְיָין לַהֲדָדֵי, עִיר הַנִּדַּחַת לְהַנָּךְ תַּרְתֵּי לָא דָמְיָין שֶׁכֵּן מָמוֹנָן פָּלַט, עֲבוֹדַת אֱלִילִים לְהַנָּךְ תַּרְתֵּי לָא דָמְיָא שֶׁכֵּן בְּסַיִף, עֵדִים זוֹמְמִין לְהֲנָךְ תַּרְתֵּי לָא דָמְיָא שֶׁכֵּן צְרִיכִין הַתְרָאָה. בְּהֵיטֵב הֵיטֵב יָלְפִינַן מֵהֲדָדֵי, [וּגְזֵרָה שָׁוָה] מֻפְנָה, דְּאִי לָא מֻפְנָה אִיכָּא לְמִיפְרַךְ. לְאַיי אַפְנוּיֵי מֻפְנֵי. מִדַּהֲוָה לֵיהּ לְמִיכְתַּב ״וְדָרְשׁוּ וְחָקְרוּ״ וְשָׁנֵי קְרָא בְדִבּוּרֵיהּ בְּהֵיטֵב שְׁמַע מִ(י)⁠נָּהּ לְאַפְנוּיֵי. וְאַכַּתֵּי מֻפְנֶה מִצַּד אֶחָד הוּא, בִּשְׁלָמָא הֲנָךְ תַּרְתֵּי מֻפְנֶה הוּא מִשּׁוּם דַּהֲוָה לֵיהּ לְמִיכְתַּב, אֶלָּא עִיר הַנִּדַּחַת מַאי הֲוָה לֵיהּ לְמִיכְתַּב, הָא כְתִיבָא כֻּלְּהוּ. הָתָם נַמֵּי אַפְנוּיֵי מֻפְנֵי, מִדַּהֲוָה לֵיהּ לְמִיכְתַּב דָּר⁠(וֹ)⁠שׁ תִּדְרֹשׁ אוֹ חָק⁠(וֹ)⁠ר תַּחְקֹר וְשָׁנֵי קְרָא בְדִבּוּרֵיהּ בְּהֵיטֵב, שְׁמַע מִ(י)⁠נָהּ לְאַפְנוּיֵי. וַאֲתוֹ נֶחֱנָקִים בְּקַל וָחֹמֶר מִנִּסְקָלִין וּמִנֶּהֱרָגִין, וַאֲתוֹ נִשְׂרָפִין בְּקַל וָחֹמֶר מִנִּסְקָלִין. הָנִיחָא לְרַבָּנָן, דְּאָמְרֵי סְקִילָה חֲמוּרָה, אֶלָּא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דַּאֲמַר שְׂרֵפָה חֲמוּרָה מַאי אִיכָּא לְמֵימַר. אֶלָּא אַמֲר רַבִּי יְהוּדָה, וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר, הֲרֵי חָד סְרֵי, שֶׁבַע לְשֶׁבַע חֲקִירוֹת, [דַּל] תְּלַת לִגְזֵרָה שָׁוָה פָּשׁוּ לְהוּ חָדָא, לְרַבִּי שִׁמְעוֹן לַאֲתוּיֵי הַנִּשְׂרָפִין, לְרַבָּנָן מִלְּתָא דְּאָתְיָא בְּקַל וָחֹמֶר טָרַח וְכָתַב לָהּ קְרָא.
״בְּדִיקוֹת מִנַּיִן״. תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר״. אִם סוֹפֵנוּ לְרַבּוֹת בְּדִיקוֹת מַה תַּלְמוּד לוֹמַר חֲקִירוֹת. אָמַר אֶחָד אֵינִי יוֹדֵעַ עֵדוּתָן בְּטֵלָה, בְּדִיקוֹת אָמַר אֶחָד אֵינִי יוֹדֵעַ וַאֲפִלּוּ שְׁנַיִם אוֹמְרִים אֵין אָנוּ יוֹדְעִין עֵדוּתָן קַיֶּמֶת. אֶחָד חֲקִירוֹת וְאֶחָד בְּדִיקוֹת, בִּזְמַן שֶׁמַּכְחִישׁוֹת זוֹ אֶת זוֹ עֵדוּתָן בְּטֵלָה. וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר וְגוֹ׳. (לֹא) לְרַבּוֹת גֵּרִים וַעֲבָדִים מְשֻׁחְרָרִים.
הַכֵּה תַכֶּה אֶת יֹשְׁבֵי הָעִיר הַהִיא – וְלֹא יוֹשְׁבֵי עִיר אַחֶרֶת. מִכָּאן אָמְרוּ, הַחַמֶּרֶת וְהַגַּמֶּלֶת הָעוֹבֶרֶת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם הֲרֵי אֵלּוּ מַצִּילִין אוֹתָהּ. לְפִי חָרֶב. לְתוֹךְ פִּיהָ שֶׁל חֶרֶב, שֶׁלֹּא תְּנַוְּלֵם.
הַחַמֶּרֶת וְהַגַּמֶּלֶת הָעוֹבֶרֶת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְלָנָה בְתוֹכָה, מַחֲרִימִין אוֹתָם שֶׁנֶּאֱמַר ״הַחֲרֵם אֹתָהּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהּ״. מִכָּאן אָמְרוּ, נִכְסֵי צַדִּיקִים שֶׁבְּתוֹכָהּ אוֹבְדִין וְשֶׁבְּחוּצָה לָהּ פְּלֵיטִין, וְשֶׁל רְשָׁעִים בֵּין שֶׁבְּתוֹכָהּ בֵּין שֶׁבְּחוּצָה לָהּ אוֹבְדִין. הַחֲרֵם אֹתָהּ. פְּרָט לְנִכְסֵי צַדִּיקִים שֶׁבְּחוּצָה לָהּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהּ. לְרַבּוֹת נִכְסֵי צַדִּיקִים שֶׁבְּתוֹכָהּ.
וְאֶת בְּהֶמְתָּהּ – וְלֹא בֶהֱמַת (עִיר אַחֶרֶת) [הֶקְדֵּשׁ]. (יז) וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ תִּקְבֹּץ אֶל תּוֹךְ רְחֹבָהּ – אֵין לְךָ רְחוֹב, אֵינָהּ נַעֲשֵׂית עִיר הַנִּדַּחַת, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵין לָהּ רְחוֹב עוֹשִׂין לָהּ רְחוֹב, הָיָה רְחוֹבָהּ חוּצָה לָהּ כּוֹנְסִין אוֹתָהּ לְתוֹכָהּ שֶׁנֶּאֱמַר ״אֶל תּוֹךְ רְחֹבָהּ״.
כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּתַנְיָא עִיר הַנִּדַּחַת לֹא הָיְתָה וְלֹא עָתִיד לִהְיוֹת, וְלָמָּה נִכְתְּבָה, דְּרֹשׁ וְקַבֵּל שָׂכָר, כְּמַאן, כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דַּאֲמַר כָּל עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אֲפִלּוּ מְזוּזָה אַחַת אֵינָהּ נַעֲשֵׂית עִיר הַנִּדַּחַת, דַּאֲמַר קְרָא וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ תִּקְבֹּץ אֶל תּוֹךְ רְחֹבָהּ וְשָׂרַפְתָּ בָאֵשׁ וְכֵיוָן דְּאִיכָּא מְזוּזָה לָא אֶפְשָׁר, דִּכְתִיב (לעיל י״ב:ד׳) ״לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה׳ אֱלֹהֵיכֶם״. אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן, אֲנִי רְאִיתִיהָ וְיָשַׁבְתִּי עַל תִּלָּהּ.
וְשָׂרַפְתָּ בָאֵשׁ אֶת הָעִיר וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ – שְׁלָלָהּ וְלֹא שְׁלַל שָׁמַיִם. מִכָּאן אָמְרוּ, הַהֶקְדֵּשׁוֹת שֶׁבָּהּ יִפָּדוּ וּתְרוּמוֹת יֵרָקְבוּ, מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ יִגָּנְזוּ מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דַּאֲמַר כָּל עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אֲפִלּוּ מְזוּזָה וְכוּ׳. שְׁלָלָהּ. וְלֹא שְׁלַל שָׁמַיִם. כָּל שְׁלָלָהּ. לְרַבּוֹת נִכְסֵי רְשָׁעִים שֶׁבְּחוּצָה לָהּ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מִפְּנֵי מָה אָמְרָה תוֹרָה נִכְסֵי [צַדִּיקִים] שֶׁבְּתוֹכָה יֹאבֵדוּ, מִי גָּרַם לָהֶם שֶׁיָּדוּרוּ בְּתוֹכָהּ, מָמוֹנָן, לְפִיכָךְ מָמוֹנָן אָבָד. אֲמַר מַר וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ תִקְבֹּץ, לְרַבּוֹת נִכְסֵי רְשָׁעִים שֶׁבְּחוּצָה לָהּ. אֲמַר רַב חִסְדָּא, וּבְנִקְבָּצִין לְתוֹכָהּ. כָּלִיל לַה׳ אֱלֹהֶיךָ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אִם אַתָּה עוֹשֶׂה דִין בְּעִיר הַנִּדַּחַת מַעֲלֶה אֲנִי עָלֶיךָ כְּאִלּוּ אַתָּה מַעֲלֶה עוֹלָה וְכָלִיל לְפָנָי. וְהָיְתָה תֵּל עוֹלָם. לֹא תֵעָשֶׂה אֲפִלּוּ גַּנוֹת וּפַרְדֵּסִין, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לִכְמוֹת שֶׁהָיְתָה אֵינָהּ נִבְנֵית, אֲבָל נַעֲשֵׂית גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִין.
״[הַכֵּה תַכֶּה אֶת (כָּל) יֹשְׁבֵי הָעִיר הַהִיא״, מִכָּאן אָמְרוּ, [אֵין] מְקַיְּמִין אֶת הַטְּפֵלִין. אַבָּא חָנָן אוֹמֵר: (להלן כ״ד:ט״ז) ״לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים״, בְּעִיר הַנִּדַּחַת הַכָּתוּב מְדַבֵּר. תִּקְבֹּץ וְגוֹ׳ וְשָׂרַפְתָּ. מִכָּאן אָמְרוּ, אִילָנוֹת הַמְחֻבָּרִין מֻתָּרִין, תְּלוּשִׁין אֲסוּרִין, בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת [מֻתָּרִין], וְכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ מֻתָּרִין שֶׁנֶּאֱמַר ״שְׁלָלָהּ״ וְלֹא שְׁלַל שָׁמַיִם. דָּבָר אַחֵר: וְלֹא שְׁלַל שָׁמַיִם. הַהֶקְדֵּשׁוֹת וְכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ יִגָּנְזוּ].
כָּלִיל לַה׳ אֱלֹהֶיךָ – וְכֵן הוּא אוֹמֵר ״וַיַּשְּׁבַּע יְהוֹשֻׁעַ וְגוֹ׳ אָרוּר הָאִישׁ וְגוֹ׳ אֲשֶׁר יָקוּם ובָנָה אֶת הָעִיר הַזֹּאת אֶת יְרִיחוֹ״. וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁיְּרִיחוֹ שְׁמָהּ, אֶלָּא שֶׁלֹּא יִבְנֶה אוֹתָהּ וְיִקְרְאוּ שְׁמָהּ כְּעִיר אַחֶרֶת וְשֶׁלֹּא יִבְנוּ עִיר אַחֶרֶת וְיִקְרְאוּ שְׁמָהּ יְרִיחוֹ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מלכים א ט״ז:ל״ד) ״בָּנָה חִיאֵל בֵּית הָאֱלִי אֶת (יְרִיחוֹ) [יְרִיחֹה] בַּאֲבִירָם בְּכ⁠(וֹ)⁠רוֹ יִסְּדָהּ וְגוֹ׳. יָכוֹל שׁוֹגֵג. תַּלְמוּד לוֹמַר (שם) ״כִּדְבַר ה׳ אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד (עַבְדּוֹ) יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן״, אֱמֹר מֵעַתָּה מֵזִיד הָיָה. (יח) וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם – שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם חֲרוֹן אַף בָּעוֹלָם, אָבְדוּ רְשָׁעִים מִן הָעוֹלָם נִסְתַּלֵּק חֲרוֹן אַף מִן הָעוֹלָם, רָשָׁע בָּא לָעוֹלָם רָעָה בָּאָה לָעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר (משלי י״ח:ג׳) ״בְּבוֹא רָשָׁע בָּא גַם בּוּז״, אָבַד רָשָׁע מִן הָעוֹלָם טוֹבָה בָּאָה לָעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר ״[וּ]⁠בְּאָב⁠(וֹ)⁠ד רְשָׁעִים רִנָּה״, צַדִּיק נִפְטָּר מִן הָעוֹלָם רָעָה בָּאָה שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו נ״ז:א׳) ״הַצַּדִּיק אָבַד וְאֵין [אִישׁ] שָׂם עַל לֵב וְגוֹ׳ כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק״, צַדִּיק בָּא לָעוֹלָם טוֹבָה בָּאָה לָעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר ״זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂ(י)⁠נוּ״.
וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֶרֶם – מִכָּאן אָמְרוּ, נָטַל מַקֵּל אוֹ (מַלְגֵּז) [מַזְלֵג] אוֹ כִרְכָּר אוֹ שַׁרְבִיט, כֻּלָּן אֲסוּרִין בַּהֲנָאָה, מַה יַּעֲשֶׂה לָהֶן, יוֹלִיכֵם (הֲנָאָה) לְיַם הַמֶּלַח. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, כָּל הַנֶּהֱנֶה מֵאֱלִילִים יוֹלִיךְ הֲנָאָה לְיַם הַמֶּלַח. לְמַעַן יָשׁוּב ה׳ מֵחֲרוֹן אַפּוֹ. כָּל זְמַן שֶׁאֱלִילִים בָּעוֹלָם חֲרוֹן אַף בָּעוֹלָם, נִסְתַּלְּקוּ אֱלִילִים מִן הָעוֹלָם נִסְתַּלֵּק חֲרוֹן אַף מִן הָעוֹלָם.
אֲמַר רַב (אָשֵׁי בַּר אָבִין) [אַחַדְבּוֹי] אֲמַר רַב, הַמְקַדֵּשׁ בְּפֶרֶשׁ שׁוֹר הַנִּסְקָל, מְקֻדֶּשֶׁת, בְּפֶרֶשׁ עֶגְלֵי עֲבוֹדַת אֱלִילִים, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת אִיבָּעִית אֵימָא סְבָרָא, אִיבָּעִית אֵימָא קְרָא. אִיבָּעִית אֵימָא סְבָרָא, גַּבֵּי עֶגְלֵי עֲבוֹדַת אֱלִילִים נִיחָא לֵיהּ בְּנִפְחֵיהּ [אֲבָל] גַּבֵּי שׁוֹר הַנִּסְקָל לֹא נִיחָא לֵיהּ בְּנִפְחֵיהּ. אִיבָּעִית אֵימָא קְרָא, הָכָא כְּתִיב לֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֶרֶם, הָתָם כְּתִיב בֵּיהּ (שמות כ״א:כ״ח) ״סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ״, בְּשָׂרוֹ אָסוּר, הָא פִּרְשׁוֹ מֻתָּר.
תְּנַן הָתָם מָצָא כֵּלִים וַעֲלֵיהֶם צוּרַת חַמָּה צוּרַת לְבָנָה צוּרַת דְּרָקוֹן יוֹלִיכֵם לְיַם הַמֶּלַח, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שׁוֹחֵק וְזוֹרֶה לָרוּחַ אוֹ מֵטִיל לַיָּם. אָמְרוּ לוֹ, אַף הוּא נַעֲשֶׂה זֶבֶל וְנֶאֱמַר ״וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֶרֶם״. תַּנְיָא אָמַר לָהֶם רַבִּי יוֹסֵי, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (לעיל ט׳:כ״א) ״וְאֶת חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם אֶת הָעֵגֶל״ וְגוֹ׳. אָמְרוּ לוֹ, מִשָּׁם רְאָיָה, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״וַיִּזֶר עַל הַמַּיִם״ לֹא נִתְכַּוֵּן מֹשֶׁה אֶלָּא לְבוֹדְקָן כְּסוֹטוֹת. אָמַר לָהֶן, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (מלכים ב י״ח:ד׳) ״וְכִתַּת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה״. אָמְרוּ לוֹ, מִשָּׁם רְאָיָה, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל מֹשֶׁה עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף״, מִשֶּׁלְּךָ, וְאֵין אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. וּבְדִין הוּא דְכִתּוּתֵי נַמֵּי לָא הֲוָה צָרִיךְ אֶלָּא כֵּיוָן דְּחֲזָא חִזְקִיָּה דְּקָא טָעוּ יִשְׂרָאֵל אֲבַתְרֵיהּ עָמַד וְכִתְּתוֹ.
שָׁאַל פְּרוֹקְלוֹס בֶּן פְּלוֹסְפוֹס אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּעַכּוֹ כְּשֶׁהָיָה רוֹחֵץ בַּמֶּרְחָץ שֶׁל אַפְרוֹדִיטֵי, אָמַר: כָּתוּב בְּתוֹרַתְכֶם לֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֶרֶם, לָמָּה אַתָּה רוֹחֵץ בַּמֶּרְחָץ שֶׁל אַפְרוֹדִיטֵי. אָמַר לוֹ, אֵין מְשִׁיבִין בַּמֶּרְחָץ. לְאַחַר שֶׁיָּצָא אָמַר לוֹ, אֲנִי לֹא בָאתִי בִּגְבוּלָהּ, הִיא בָאָה בִּגְבוּלִי, אֵין אוֹמְרִים נַעֲשֶׂה מֶרְחָץ נוֹי לְאַפְרוֹדִיטֵי אֶלָּא אַפְרוֹדִיטֵי נָאָה לַמֶּרְחָץ. דָּבָר אַחֵר: אִם נוֹתְנִין לְךָ מָמוֹן הַרְבֵּה [אִי] אַתָּה נִכְנָס לְבֵית אֱלִילִים שֶׁלְּךָ עָרֹם וּבַעַל קֶרִי וּמַשְׁתִּין לְפָנֶיהָ, וְזוֹ עוֹמֶדֶת עַל פִּי הַבִּיב וְכָל אָדָם מַשְׁתִּין לְפָנֶיהָ, וְלֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״אֱלֹהֵיהֶם״ אֶת שֶׁנּוֹהֵג בּוֹ לְשֵׁם אֱלוֹהַ אָסוּר וְאֶת שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בּוֹ לְשֵׁם אֱלוֹהַ מֻתָּר.

רמז תתפט

וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ – לְךָ רַחֲמִים וְלֹא לַאֲחֵרִים רַחֲמִים. וְרִחַמְךָ. מִכָּאן רַבָּן גַּמְלִיאֵל בַּר רַבִּי אוֹמֵר: כָּל זְמַן שֶׁאַתָּה מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת מְרַחֲמִין עָלֶיךָ מִן הַשָּׁמַיִם, אֵין אַתָּה מְרַחֵם עַל הַבְּרִיוֹת אֵין מְרַחֲמִין עָלֶיךָ מִן הַשָּׁמָיִם. וְהִרְבֶּךָ. כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כ״ו:ד׳) ״וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם״. כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ. הַכֹּל בִּזְכוּת אֲבוֹתֶיךָ.
שַׁבְּתַאי בַּר מָרִינוֹס אִיקְלַע לְבָבֶל, בָּעָא מִנַּיְהוּ עִסְקָא וְלָא יְהָבוּ לֵיהּ, וּמֵיזָן נַמֵּי לָא זָנוּהוּ. אֲמַר, הָנֵי מֵעֵרֶב רַב קָא אֲתוֹ דִּכְתִיב ״וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ״, כָּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיוֹת בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא מִזַּרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ וְכָל שֶׁאֵינוֹ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת בְּיָדוּעַ שֶׁאֵינוֹ מִזַּרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ.
כְּתִיב (שמואל ב כ״א:ב׳) ״וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ לַגִּבְע⁠(וֹ)⁠נִים וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, וְהַגִּבְע⁠(וֹ)⁠נִים לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה״. דָּוִד גָּזַר עֲלֵיהֶן, אָמַר דָּוִד, שְׁלֹשָׁה סִימָנִין יֵשׁ בְּאֻמָּה זוֹ רַחֲמָנִין וּבַיְּשָׁנִין וְגוֹמְלֵי חֲסָדִים, רַחֲמָנִין, וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים, בַּיְּשָׁנִין, דִּכְתִיב ״בַּעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ״, גּוֹמְלֵי חֲסָדִים, דִּכְתִיב (בראשית י״ח:י״ט) ״כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה״ וְגוֹ׳, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה סִימָנִין הַלָּלוּ רָאוּי לְהִדַּבֵּק בְּאֻמָּה זוֹ וְכָל מִי שֶׁאֵין בּוֹ שְׁלֹשָׁה סִימָנִין הַלָּלוּ אֵין רָאוּי לְהִדַּבֵּק בְּאֻמָּה זוֹ. (יט)

רמז תתצ

כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה׳ – מִכָּאן אָמְרוּ, הִתְחִיל אָדָם לִשְׁמֹעַ קִמְעָא סוֹפוֹ לִשְׁמֹעַ הַרְבֵּה. לִשְׁמֹר אֶת כָּל מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם. שֶׁתְּהֵא מִצְוָה קַלָּה חֲבִיבָה עָלֶיךָ כְּמִצְוָה חֲמוּרָה. לַעֲשוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה׳. זֶה שֶׁאָמַר רַבִּי יִשְׁמָעאֵל הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי שָׁמָיִם. מהדורה זמנית המבוססת על מהדורת הדפוסים ממאגר תורת אמת (CC BY-NC-SA 2.5)

הערות

E/ע

הערותNotes

הערות

Tanakh

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון